התיירות בסוריה מתבססת במידה רבה על אוצרות התרבות שבמדינה. בסוריה נמצאות כמה מן הערים העתיקות ביותר בעולם, כגון דמשקוחלב (אתרי מורשת עולמית של אונסק"ו). לפני תחילת מלחמת האזרחים, ב-2010, כ-8.5 מיליון תיירים ביקרו במדינה, שהניבו הכנסות תיירותיות שמוערכות בכ-30.8 מיליארד לירות סוריות (8.4 מיליארד דולר ב-2010), והיוו כ-14% מכלכלת המדינה. עם פרוץ מלחמת האזרחים בסוריה נפגעה התיירות ממנה באופן קשה, והתדרדרה עוד יותר בעקבות משבר הפליטים של המדינה, הסנקציות הכלכליות על סוריה ומשבר הקורונה בסוריה.
מבקרים לא ערבים הגיעו לכ-1.1 מיליון מבקרים ב-2002.[1] המספר הכולל של הערבים שהגיעו לסוריה ב-2002 היה 3.2 מיליון איש, רובם מלבנון, ירדן, ערב הסעודית ועיראק.[1] אנשי עסקים עיראקים רבים הקימו מיזמים בנמלי סוריה למטרות ייבוא לעיראק, מה שגרם למספר מוגבר של עיראקים שביקרו בסוריה בשנים 2003–2004.[1] תיירות היא מקור פוטנציאלי גדול לרווחים של מטבע חוץ ומקור לצמיחה כלכלית.[1] התיירות הניבה יותר מ-6% מהתוצר המקומי הגולמי בסוריה בשנת 2000, ונדונו רפורמות להגדלת ההכנסות מהתיירות.[1] כתוצאה מפרויקטים שמקורם בחוק ההשקעות מס. 10 משנת 1991, מספר המיטות במלונות עלה בכ-51% עד שנת 1999 וגדל עוד יותר בשנת 2001.[2] תוכנית הוכרזה ב-2002 ומטרתה הייתה לפתח את התיירות האקולוגית באמצעות ביקורים במדבר ובשמורות טבע.[3] שני מלונות יוקרה נפתחו בדמשק עד לסוף 2004.[3]
התיירות גדלה במידה ניכרת לפני מלחמת האזרחים. לפי משרד התיירות הסורי ב-2011, כ-6 מיליון תיירים זרים ביקרו בסוריה במהלך 2009, ובמהלך 2010 כ-8.5 מיליון, גדילה של 40% בשנה אחת. כפי שנאמר קודם, ההכנסות מהתיירות בשנה זו הגיעו ל-8.4 מיליארד דולר וכ-14% מכלכלת המדינה,[4] בעוד ההכנסות מתעשיית התיירות היו כ-6.5 מיליארד דולר, שהיוו כ-12% מהתוצר המקומי הגולמי ו-11% משוק התעסוקה.[5]
מאז תחילת מלחמת האזרחים הסורית, במרץ 2011, התיירות התדרדרה בתלילות. לפי דיווחים רשמיים, חדרי מלונות שמיועדים לתיירים זרים נתפסו על ידי פליטים. ברבעון הראשון של 2012 הכנסות התיירות הסתכמו בכ-12.8 מיליארד לירות סוריות (178 מיליון דולר), לעומת 52 מיליארד לירות סוריות (מיליארד דולר) ברבעון הראשון של 2011, ומספר התיירים הזרים ירד ביותר מ-76% ברבעון הראשון של 2012. תעסוקה בתעשיית התיירות נחלשה בכמעט שני שלישים בתקופה זו.[5] לפי אונסק"ו, חמישה מששת אתרי המורשת העולמית של סוריה הושפעו ממלחמת האזרחים במדינה.[5][6] ב-2012 סוריה שלחה מכתב לאומות המאוחדות ובו היא תיארה את הירידה בתעשיית התיירות שלה, וציינה כי אחוז התפוסה במלונות במדינה ירד מ-90% בשנה הקודמת ל-15% בשנה זו.
נכון לשנת 2013, הכנסות התיירות הסורית המקיפות ירדו ב-94%, כאשר חלב נפגעה באופן הקשה ביותר. בנוסף, בסוף ספטמבר 2013 שר התיירות הצהיר כי 289 יעדי תיירות נפגעו מאז 2011.[7]
עד שנת 2015 מספר התיירים התדרדר ביותר מ-98%. שר התיירות טען ש-45,000 תיירים ביקרו במדינה במחצית הראשונה של שנה זו, אבל הנתונים האלה שנויים במחלוקת על ידי משקיפים, על פי הפורום הכלכלי הסורי, שגם קבע כי התיירות הדתית האיראנית היא כל מה שנותר. על פי מאמר שפורסם בדיילי טלגרף בשנת 2015, מלונות על חופים בחוף הים התיכון בטרטוס ולטקיה עדיין קיבלו תיירים פנימיים ומלון אחד אף היה מלא בקיצים של 2014 ו-2015.[8]
במהלך כבישתו מחדש של הצבא הסורי את חלקי המדינה הדרומיים והמערביים, הם חזרו לשליטת ממשלת סוריה המרכזית. עקב כך, החלו לשפץ ולשחזר אתרים תיירותיים מרכזיים שנהיו לא נגישים ונפגעו עקב הקונפליקט. צוותים באתרי מורשת עולמית של אונסק"ו שנפגעו כמו העיר העתיקה של חלב, חורבות תדמור וקראק דה שבלייה החלו בשיקום ובנייה מחדש בעקבות שנות הסכסוך וההרס.[9][10]
קידום התיירות בסוריה מנוהל על ידי משרד התיירות הסורי, שמקיים דף פייסבוק[11], וכמו כן גם אתר תיירות רשמי.[12] בספטמבר 2016 משרד התיירות הסורי היה נתון לביקורת של מספר גורמים בגלל שחרור סרטון בשם "סוריה תמיד יפה" המעודד תיירים לבוא ולבקר בחופיה. הסרטון שם תחת אור הזרקורים אזורים כמו טרטוס, שנשארו שלווים במידת מה, על אף שבמאי 2016 טרטוס עצמה חוותה התקפה קשה שתוצאותיה היו מעל ל-150 מתים.[13]
העיר העתיקה של חלב: העיר העתיקה של חלב היא המרכז ההיסטורי של העיר חלב, סוריה. העיר העתיקה של חלב, המורכבת מהעיר העתיקה שבין החומות ומהרבעים הקדומים דמויי התא שמחוץ לחומות, מחזיקה בשטח של בערך 3.5 קמ"ר), ומאכלסת כ-120,000 תושבים.[15] מפורסמת בזכות האחוזות הגדולות, הסמטאות הצרות, השווקים המקורים והחאנים שלה, העיר העתיקה של חלב נהפכה לאתר מורשת עולמית בשנת 1986.[16]
העיר העתיקה של דמשק: העיר העתיקה של דמשק היא מרכז העיר ההיסטורי של דמשק, סוריה. דמשק היא הבירה של סוריה ואחת הערים הגדולות בה. היא ידועה בסוריה כ"א-שאם" (ערבית: الشام), ומכונה "עיר היסמין" (ערבית: مدينة الياسمين). בנוסף להיותה אחת מן הערים העתיקות ביותר בעולם שמיושבות ברציפות מאז הקמתן, דמשק היא אחת מן המרכזים התרבותיים והדתיים החשובים בלבנט. היא מפורסמת בזכות העיר העתיקה שלה ובה השווקים והבתים המיוחדים והעתיקים שלה והמסגד האומיי, שידוע גם בשם "המסגד הגדול של דמשק". בנוסף, לעיר יש חורבות רומיות רבות, כמו מקדש יופיטר, והיא בית לרבות מהכנסיות העתיקות בעולם, הידועה ביותר היא הקפלה של סנט פול.
קראק דה שבייההכפרים העתיקים בצפון סוריה: ידועים גם בשמות "הכפרים המתים" או "הכפרים האבודים". זוהי קבוצה של מעל ל-700 כפרים נטושים בצפון מערב סוריה בין חלב לאידליב. רוב הכפרים שנוסדו בין המאה ה-1 למאה ה-7 לאחר הספירה ננטשו בין המאה ה-8 למאה ה-10. היישובים כוללים שרידים ארכיטקטוניים שמורים היטב של מקדשים, בורות מים, בתי מרחץ וכנסיות עתיקות רבות מן הנצרות הקדומה. כפרים מתים חשובים כוללים את כנסיית שמעון סטיליטס, סרג'ילה ואל-בארה.
קראק דה שבלייה ומצודת צלאח א-דין: קראק דה שבלייה זהו מבצר צלבני שמתוארך למאה ה-10, והיא אחת מן הטירות של ימי הביניים החשובות ביותר בעולם. האתר יושב לראשונה במאה ה-11 על ידי כוחות כורדים שהוצבו שם שם בידי השושלת המירדאסית; כתוצאה מכך הטירה נודעה בשם "חִסן אלאכרד", שפירושו "טירת הכורדים". בשנת 1142 נתן ריימונד השני, רוזן טריפולי, את הטירה להוספיטלרים, והיא נותרה ברשותם עד שנפלה בשנת 1271. יחד עם מצודת צלאח א-דין, קראק דה שבלייה היא אחת הדוגמאות הטובות ביותר לאדריכלות התקופה הצלבנית.
תדמור: תדמור, עיר שהוקמה באלף השני לפני הספירה ומאוחר נהפכה לקולוניה רומית, היא נווה מדבר במדבר הסורי. התדמורים הקדומים היו סוחרים ידועים שהתעשרו רבות לא רק על ידי סחר של סחורות נדירות מהמזרח, אלא גם על ידי ניצול מעמדה של העיר כאואזיס, וכך הביאו עושר רב לעירם. התדמורים השתמשו בעושר זה כדי לבנות אנדרטאות גדולות, כמו מקדש בל ושער הניצחון (תדמור), וגם לעצב את תבליטי הלוויה של תדמור שהושפעו מסגנונות עיצוב יווניים-רומאיים ופרסיים, אשר רבים מהם שוכנים בימינו במוזיאונים הבינלאומיים הגדולים ביותר בעולם, שמציגים את אומנותם של התדמורים ומסירותם לטקסים הדתיים שלהם. במהלך מלחמת האזרחים בסוריה ב-2015 המדינה האסלאמית השמידה חלקים גדולים מהעיר, שנכבשה מחדש על ידי הצבא הסורי ב-2 במרץ 2017.
העימות הסורי מושך, על פי הדיווחים, מחפשי הרפתקאות רבים.[17] לפי אלוף-משנה במיל' קובי מרום, שמדריך סיורים על אזור המלחמה שמעבר לגבול הישראלי, תיירים מעוניינים לראות את הסכסוך ו"להשתגע" כשנודע להם שהם כנראה נצפים על ידי חיילים חמושים של אל-קאעדה.[18]
.jpg)
אחד מהכפרים המתים
המסגד האומיי בלילה
כנסיית שמעון סטיליטס, אחת מהכנסיות הביזנטיות הקדומות ביותר שנותרו
אפמאה, סוריה
Lizzie Porter, It's 'happy holidays in Syria' according to the Assad regime, The Telegraph, 3 December 2015
